|
נפולי,
עיר נמל
חשובה
בדרום
איטליה, על
חוף מפרץ
נפולי שבים
הטירני.
העיר
השלישית
בגודלה
באיטליה.
נפולי היא
מרכז מסחרי,
צומת
מסילות
ברזל
וכבישים. יש
בה מפעלי
תעשיה רבים:
ברזל ופלדה,
נשק, מכונות
ומכוניות,
מספנות, בתי
זיקוק לנפט
מיובא,
תעשייה
כימית,
טקסטיל, עור,
מזון ועוד.
עיקר
פרסומה
כמרכז
תיירות
ותרבות
זוהי עיר
ציורית, שבה
מצטלבות
סמטאות
עתיקות
ומפותלות
בכבישים
רחבים
וחדישים.
בעיר
מצויים
מבנים
עתיקים, שעל
קירותיהם
ציורי קיר
ורצפותיהם
מכוסות
פסיפסים.
שני מבצרים
מימי
הביניים (מן
המאות 12-13),
אוניברסיטה
שהוקמה עוד
בשנת 1224,
כנסיות
ובהן
תמונות
אמנים
ידועי שם,
בתי נכות,
אופרה
ואקוריום
גדול בפארק
הלאומי
שבעיר
תיירים
רבים
נמשכים
לנפולי בשל
יפי נופה. מן
המפרץ
מטפסות
שכונותיה
על מורדות
הגבעות
סביב. במרחק 16
ק"מ בלבד
נמצא הר-הגעש
העשן וזוב.
אפשר להגיע
עד לועו ממש,
בכביש
מתפתל
וברכבל.
בקרבתה
שוכנות
פומפי
והרקולנום,
שתי הערים
הרומיות
שנחרבו
בהתפרצות
הוזוב בשנת 79.
במפרץ ממול
שוכן האי
קפרי ובו
המערה
הכחולה
המפורסמת
הסטוריה:
ראשית של
העיר
במושבת
מסחר
יוונית אשר
נכבשה על-ידי
רומי במאה ה-4
לפנה"ס. עם
נפילת
האימפריה
הרומית
ירדה נפולי
ממעמדה
ונכבשה
בידי צבאות
שונים
בתקופות
שונות.
הספרדים
השתלטו
עליה ב-1504 וב-1707
נמסרה בידי
אוסטריה. מ-1815
שימשה
כבירה
לממלכת שתי
הסיציליות.
ב-1860 נכבשה
בידי
גריבלדי
והוכללה
באיטליה
המאוחדת.
במלחמת
העולם
השנייה
נכבשה בידי
בנות הברית
ושימשה
בסיס ימי
חשוב.
בנפולי
שוכנת
מפקדת ברית
נאט"ו
באזור
המזרח
התיכון
יהודים
ישבו בה,
כנראה, כבר
מן המאה ה-1
לפנה"ס
וידעו שנות
שגשוג
ושנות שפל
לסירוגין.
בשנים 1492-1485 פעל
בנפולי בית-דפוס
עברי. ב-1492
קלטה נפולי
יהודים
ממגורשי
ספרד וב-1497
ממגורשי
פורטוגל. אך
היו גם
גרושים מן
העיר: בשנת 1496;
בשנים 1510-1515; ב-1541
ובסוף המאה
ה-18. בראשית
המאה ה-19
חודשה
הקהילה
בנפולי, וב-1861,
עם איחוד
איטליה, זכו
היהודים
לשויון
זכויות מלא.
כיום חיים
בה בין אלף
לאלפיים
יהודים
ולהם
מוסדות
קהילה
מפותחים |
FOOD
