FLAG OF ITALY    
   
    ITALY  
 

ITALY: LATIUM ( LAZIO) : לאטיום - לאזיו

  Region: Capital of Italy and the Region: Rome Other Province Capitals: Other Important Cities:
12. Latium Rome  || The Vatican and the Jews || Jewish Rome   Fiuggi, Frosinone,
  Latina, Rieti, Viterbo
LATIUM:  || Map || About Latium ||  לטיום || Latium on the NET ||Rome || 
Vatican & the Jews || Jewish Rome|| 

THE MAP:

ABOUT LATIUM:
There is much, much more to Lazio than just Rome! Do you like the mountains, the beach, Renaissance papal villas, wineries, Etruscan ruins, health spas or secluded Franciscan hermitages? Then schedule a few more days in this region, because it has everything you've been looking for. Start with a day in the Castelli Romani, right on Rome's doorstep - we'll tell you how you can absorb 2000 years of history without staying in the city. Just south of there, on the way to Naples, is the world-class spa town of Fiuggi, surrounded by a host of picturesque hill towns like the one featured in the movie For Rosanne. Or head east to Rieti, where you can visit the tiny monasteries St. Francis built, birthplace of the nativity scene and the Christmas tree. You can even sleep at a couple of them, if you like, or try some skiing in the beautiful mountains that loom overhead

 North of the city, within an hour's easy drive from Fiumicino Airport (also called Leonardo da Vinci), is the former homeland of the mysterious Etruscans. Join a car caravan to visit their delightfully painted underground tombs, or head out on your own to explore their stone tumuli, usually located in idyllic forests or deserted valleys. No matter whether you go north or south along the Latium coast, you will find wonderful sandy beaches and rocky coves for all tastes, delightful resort towns like Capalbio and San Felice Circeo, Grecian fishing villages like Sperlonga, or ancient strongholds like Gaeta.

Latium is a mysterious land. It is a land of woods and pastures, hills and valleys, rivers and lakes, with as many as twenty-five nature parks and reserves. The land is washed by a blue sea, with a whole archipelago lying just a few miles off the coast.

It is a harsh land, which only seems to be unknown. In its heart lies Rome, the Eternal City, which calls people from all over to see its Roman ruins, Renaissance squares and baroque churches. Rome is a compendium, illustrating the evolution of architecture from Roman times to the present day.

Latium is the region that surrounds the city which a frame that is all history and landscape. The landscape is history in its own right, the product of men and men's activities, their thoughts and their imaginatiion, forming a symbiiosis of landscape, history and art. Hills and gorges, karst caves and extinct volcanoes, cliffs and caves by the sea, are perhaps the most artistic aspect of the work of nature; solitary sanctuaries and tumble-down churches, dead towns and little villages perched on high spurs of tufa, poles of art and faith bear witness to man's ascendancy over the environment. And since man's work is commonly considered an art, we may say that, in the variegated and complicated territory of Latium, man compares well with nature, equalling its beauty.
:לטיום
השטח שהיה מכונה בתקופה העתיקה לטיום או לאזיו, הלך והתרחב, עד שהקיף את כל הארץ שבין הטיבר והאניו מצפון, הרי אראקינה מדרום, מורדות האפנינים ממזרח והים הטירני ממערב. ראשית מושבם של הלטינים בלטיום היתה לאורך הטיבר. מצפון להם ישבו האטרוסקים, ממזרח - הבאבינים, האקווים, ההרניקים והמארסים, ומדרום - הווךסקים. שפתם הלטינית היא ממוצא הודו-אירופאי, ומכאן שמוצאם היה ממיזוג בין פולשים שאולי היו קרובים לעם נושא תרבות וילאנובה, לבין היישוב הקמאי שלא היה הודו-אירופי ושנקרא במסורת הרומית אבוריגינים, כנראה ממשפחת הליגורים או הסיקולים. שלא כסאבינים נהגו הלאטינים לשרוף את מתיהם. הם ישבו כבר בתקופה קדומה בכפרי רועים מבוצרים בראשי הגבאות או במורדותיהן, אם לצורך הגנה או כדי לברוח מן הקדחת שהיתה נפוצה בביצות שבשפלה. גבולותיה של לטיום בשפלה היו פרוצים, ולפיכך עמדו יישובי ההר תמיד על המשמר מפני פלישת עמים שכנים, והתארגנו בבריתות של כפרים לתאום, פעולות ההגנה, סביב מרכזי פולחן משותפים. במאה ה7 היו בלטיום 47 קהילות כפריות ששמותיהן היו ידועים זמן רב אחרי שרובן חדלו להתקיים. להילות אלו היה מרכז פולחני בהר אלבאנוס ואל משותף, יופיטר לאטיאריס. בברית האלבאנית השתתפו גם שבעת הכפרים שעל גדות הטיבר, שהיו הגרעין הראשון של העיר רומא. הנהגת הברית היתה בידי אלבה לונגה עד לחורבנה בידי המלך השלישי של רומא, טולוס הוסטיליוס, במחצית המאה ה7 לפסה"נ. אחרי חורבנה של אלבה לונגה ירשה רומא את הנהגת הברית. לדברי המסורת הרומיתבנה המלך סרויוס טוליוס (578-535 לפה"ס) מקדש פדראטיווי לדיאנה על גבעת האונטינום כמרכז פולחני חדש לכל הלטינים. כשבטלה ההגנוניה האטרוסקית בלטיום ואחרון הטרקוינים גורש מרומא בסוף המאה השישית, איבדה רומא את מעמדה ההגנוני בלטיום, שהיה כנראה, פועל-יוצא של ההשתלטות האטרוסקית. מאז ועד 338 לפנה"נ התקיימה ברית לאטינית אחרת, שלא כללה את רומא ואף התנגדה לה, ושהנהגתה היתה, כנראה, בידי טוסקולום. חברי ברית זו היו מתכנסים בחורשה שליד מקורות הנהר פרנטינה, שליד אלבה לונגה, והיה להם מרכז פולחני משותף לאלאה דיאנה ליד אריקיה. הם נהגו לבחור במפקד עליון לניהול מלחמותיהם המשותפות. הרומיים ניצחום בקרב ליד האגם רגילוס (לפי המסורת ב496 לפסה"נ), אך ניצחון זה לא היה מכריע כפי שתואר בהיסטוריוגרפיה הרומית המסורתית, לפי שאחריו נעשה חוזה בין רומא לבין הלטינים על שמו של הקונסול הרומי שיזם אותו, והוא חוזה "בין שוים" שאינו מעיד על יתרון עמדתה של רומא. בחוזה זה הוסכם על עזרה הדדית במלחמות נגד שכנים, על חלוקת השלל ועל מגעים בענייני חוזים פרטיים ומסחר. נראה שכבר בראשית המאה ה5 נתנו הרומיים ללטינים שתי זכויות יסוד שבן נבדלו מיתר בעלות בריתה של רומא: זכות מסחר שאיפשרה שיפוט בדיני ממונות או ברומא או בעירו של הצד הלאטיני, וזכות נישואים, כלומר, זכות חיתון באזרחי רומא, והכרה בצאצאים של נישואי תערובת ובזכויות הירושה שלהם. תנאי ברית קאסיוס היו הבסיס ליחסים שבין רומא לבין הלטינים עד למרד הלאטיני, שדוכא סופית ב338 לפסה"נ. רומא פירקה את הברית הלאטינית וכרתה בריתות נפרדות עם כל עיר ועיר. רוב ערי לטיום קיבלו אז מעמד של אזרחים רומיים בדיני ממונות ונישואים, אך ללא זכות הצבעה באסיפות העם הרומי. ערים חשובות, כגון טיבור ופרנסטה, שמרו על אוטונומיה כבעלות בריתה של רומא. במאה ה3 לפסה"נ החל להשתרש המושג "זכויות הלטינים" שכלל, נוסף על שתי זכויות היסוד של מסחר ונישואים, גם את זכויות ההגירה לרומא וקבלת אזרחות מלאה בה. מושג זה בא לציין מתן זכויות אלו גם לקהילות וליחידים שאינם לטינים. מושבה שהקימה רומא כקהילה בפני עצמה הקשורה עימה בברית מעין זו נקראה "מושבה לאטינית" ובתקופת הקיסרות היו בכל תחומה ערים בעלות זכויות לטינים במלואן או מקצתן, כנראה לפי הזכאים לאזרחות רומית מלאה. כל חברי המועצה המקומית, או רק נושאי המשרות. עבדים משוחררים בעלי זכויות אזרח מוגבלות נקראו "לאטיני לוניאני". כך הפכה "הלאטיניות" ממושג אתני למושג בתחום המשפט האזרחי. אחרי שכל תושבי איטליה קיבלו אזרחות רומית ב89-90 לפסה"נ, היה "המעמד הלטיני" קיים רק בפרובינציות. לטיום באיטליה היה מאז למושג גאורגרפי, ומימי אוגוסטוס, גם מנהלי. "לטיום אה קמפניה" היה שמו של המחוז הראשון באיטליה של אוגוסטוס. לטיום, או לאזיו של היום, היא איזור מנהלי במערב איטליה המרכזית, המשתרע בכיוון צפון-מערב-דרום-מזרח לאורך הים הטירני. במזרחו מתמשכים הרי האפנינים. הוא גובל בצפון-מערב בטוסקנה, בצפון באומבריה ובמארקה. במזרח הוא גובל באברוצי ומוליזה, ובדרום, בקמפניה. הגבול המערבי הוא הים הטירני. מרכז האיזור הוא העיר רומא
LATIUM ON THE NET:

 

Sources:

ROME:

  
VATICAN AND THE JEWS:  
JEWISH ROME:  || הסטוריה של הקהילה היהודית ברומא ||  Ghetto & Monuments || Synagogues List  || Mikvah ||  The Jewish Museum ||  Jewish Tours || 
Ghetto Hotels ||