אבינו מלכנו היא תפילה הנאמרת בעשרת ימי תשובה, מיומו הראשון של ראש השנה ועד יום הכיפורים, כולל ימים אלה; בקהילות האשכנזים במזרח אירופה, החל מסוף המאה ה-19, החלה התפילה להאמר גם בתעניות ציבור. התפילה נאמרת מיד לאחר סיום חזרת שליח הציבור על תפילת העמידה (בתפילת ערבית התפילה לא נאמרת), והיא מורכבת משורות המתחילות במילים "אבינו מלכנו", למשל: "אבינו מלכנו חטאנו לפניך רחם עלינו. אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה" וכו'.פ

ביום הכיפורים אצל האשכנזים היא נאמרת בתפילת ערבית לאחר הסליחות, שחרית, מנחה ונעילה. אצל האיטלקים בשחרית מנחה ונעילה. אצל הספרדים והתימנים בשחרית ומנחה בלבד.פ

מקור לתפילה זו נמצא בגמרא כאשר הייתה שנת בצורת, והחכמים גזרו תענית ציבור. יצא רבי אליעזר לרחובה של עיר להיות שליח ציבור, התפלל והתפלל, ולא ירדו גשמים. החליפו רבי עקיבא ואמר רק שתי שורות: "אבינו מלכנו חטאנו לפניך. אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה", ומיד החל הגשם לרדת. הגמרא מספרת שיצאה בת קול מן השמיים ואמרה: מדוע זה נענה (רבי עקיבא) וזה לא נענה (רבי אליעזר, מרבותיו של רבי עקיבא)? לא משום שזה גדול מזה, אלא משום שזה מעביר על מדותיו (סולח לכל מי שפגע בו).פ

הנוסח המלא של התפילה איננו מוצג בגמרא, וכנראה שנתקן בימי הגאונים.פ

קיימת מחלוקת בין הגאונים והראשונים באשר לאמירת הקטע בשבת. יש שסברו שאין לאומרו בשבת בשל האיסור לבקש את צרכיו של האדם בשבת. אלו שחלקו סברו שאיסור זה חל רק על אדם פרטי אך לא חל על תפילה השייכת לכלל הציבור. קיימת גם עמדת ביניים לפיה אין לאומרו בשבת, אך ביום הכיפורים שחל להיות בשבת אומרים אותו כיוון ש"אם לא עכשיו אימתי" (זו דעת הר"ן). בפועל בנוסח איטליה ומרבית קהילות הספרדים נהוג לאומרו גם בשבת. ביתר קהילות הספרדים וכן אצל התימנים אין אומרים אותו בשבת אבל אומרים ביום הכיפורים שחל בשבת (כסברת הר"ן). בנוסח אשכנז ונוסח ספרד אין אומרים אותו כלל בשבת ואפילו ביום הכיפורים למעט תפילת נעילה הנאמרת כבר לאחר שקיעת החמה.פ

מקור: ויקיפדיה