חילול קברים - סוף מעשה במחשבה תחילה
רחל אוריאן

אמש השר שטרית מחה נגד הפגנות החרדים בעניין בניית כביש 6.  נשמעו טענות מכל כיוון בעניין זה: המשטרה נגד החרדים, השר שטרית נגד החרדים, החרדים נגד המשטרה. כל צד ביטא את האמת שלו בלבד.פ 

אבל זהו עניין שאינו למשטרה ומראש לא היה צורך להפגין בגינו אילו הפעילה המדינה שיקול דעת לפני בניית הכביש, ולמעשה, לפני התחלה של כל פרוייקט כל כך גדול. במקרה זה, החשש הוא שכביש ייסלל על קבריהם של יהודים או שאינם יהודים.פ 

בעניין בניית כביש איילון, התכנון גם הוא היה גרוע בגלל שלא ישבו וחשבו על התוצאות של כל תכנון. בעניין ההתנתקות, אם זה לא היה עצוב כל כך, זה היה ממש מצחיק: רק עכשיו המדינה מתעוררת לתכנן לילדי גוש קטיף היכן ילמדו בשנה הבאה, היכן יעבדו ההורים שיאלצו לעזוב את מקום עבודתם ויתכן אף לרכוש מקצוע חדש.  למרות שהמדינה דיברה על תשעה באב כתאריך לא טוב לבצע בו התנתקות, רק עכשיו מדברים סופית על עניין זה. הכל אצלנו "יהיה בסדר". וכך אנו מפעילים משטרה נגד חרדים וחרדים מפגינים נגד המשטרה במדינה יהודית. פ 

השר שטרית הוא אב שכול. מי כמוהו מבין מהו צער. אבל קבר הוא לא רק אבנים וכמה עצמות שלאף אחד לא אכפת מהן. קבר הוא עולם ומלואו של מישהו שחי פעם בעולם הזה, ולא משנה מתי - לפני כמה שנים או לפני אלפיים שנים.  אינני מבינה מה ההגיון לסלול כביש על קברים, ולא משנה למי הם שייכים ובן איזו דת הנקבר או הנקברת. מה יותר פשוט מלחשוב תחילה ולאמץ כללי ברזל פשוטים בתכנון, למשל, שעל קברים לא סוללים כבישים ולא בונים בניינים? אני בטוחה שהשר שטרית לא היה רוצה שגם אחרי מאות בשנים יסללו כביש במקום קבורתם של יקיריו. ואם הוא יגיד שאין הדבר משנה לו, לכך לא יהיה לי מענה. פ

מעניין מה היינו כאן בישראל אומרים אילו סללו כביש מעל בית קברות יהודי בחוץ לארץ...פ

---