מצוות קריאת שמע (במקורות עתיקים: 'קרית שמע') היא אחת המצוות החשובות ביהדות, והיא למעשה הצהרת אמונה בדבר אחדות האל, אהבתו, זכירת מצוותיו והאמונה בשכר ועונש. הפסוק הפותח הוא "שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד".פ
מצווה זו כוללת את אמירתן של שלוש פרשיות מן התורה:פ
-
(א) דברים ו, ד-ט, הפרשה העוסקת בייחוד ה' ובלימוד דבריו;
-
(ב) שם יא, יג-כא, העוסקת בשכר ועונש, והחוזרת על מספר תימות מהפרשייה הראשונה;
-
(ג) במדבר טו, לז-מא, העוסקת בפרשת ציצית ויציאת מצרים.
מצווה זו, דיניה ופרטיה פותחות את שישה סדרי משנה: "מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן..." שם מבואר שזמנה של קריאת שמע הוא, כאמור בשתי הפרשיות הראשונות, "בשכבך ובקומך", כלומר (לדעת בית הלל שהלכה נפסקה כמותם), "בשעה שבני אדם שוכבים, ובשעה שבני אדם עומדים". שיטת בית שמאי הייתה שהקוראים צריכים גם לעמוד בפועל בזמן קריאת שמע של שחרית, ולשכב בפועל בזמן קריאת שמע של ערבית, אך חז"ל דחו דעה זו מהלכה, ואף גינו את ההולכים לפיה.פ
יש הסבורים כי על דרך הפשט האמור בפרשת שמע "והיו הדברים האלה על לבבך", מכוון ל"עשרת הדברים" (עשרת הדיברות) שהוזכרו לפני כן, ולא לפרשה גופה; ויש הסבורים שהכוונה היא ללימוד דברי התורה בכללם. גם בקרב חז"ל היו דעות שעיקרה של קריאת שמע אינו אלא תקנה מדברי חכמים, או יציאה ידי חובה של לימוד תורה אשר הוא עיקרה של הפרשה.פ
אכן, בעבר נקראה פרשת 'שמע ישראל' בבית המקדש יחד עם פרשת עשרת הדיברות. אך משחרב המקדש אסרו חז"ל על קריאת עשרת הדיברות כחלק מקריאת שמע, מפני "תרעומת המינים", דהיינו מפני הכתות שהיו באותה תקופה, שקידשו את עשרת הדיברות וזלזלו בשאר המצוות.פ
לקריאה תוקנו ברכות לפניה ולאחריה - "ברכות קריאת שמע", ובמשך הזמן הוצמדה לתפילת שחרית וערבית. אצל חז"ל מוזכרת גם "קריאת שמע על המיטה", בסמוך לשינה, ולפי דעתו של ישראל מ' תא שמע[1] הייתה זו הקריאה של בני ארץ ישראל אשר היו מתפללים תפילת ערבית לפני השקיעה, ללא הצמדה לקריאת שמע. בהמשך התקבלה קריאה זו כקריאה עצמאית ונוספת, בסמוך אל ברכת המפיל לפני השינה, וכהגנה מפני סכנות הלילה.פ
משמעות הקריאה התקבעה גם כ"קבלת עול מלכות שמיים", דהיינו הקריאה מהווה אקט הצהרתי שהקורא אותה מקבל על עצמו את הדברים האמורים בה: ייחוד האל, אהבתו, וקיום מצוותיו. כך הועצמה החשיבות של הקריאה, אשר עברה גם לקריאה הצהרתית על ידי מקדשי השם היהודיים, בטרם מותה.פ
שתי הפרשיות הראשונות שבקריאת שמע נכתבות בקלף שבתוך התפילין (יחד עם שתי פרשות אחרות) והמזוזה, שמצוותן מוזכרת בסופן. פ
