פיזה, עיר בחבל טוסקנה, צפון מערב איטליה התיכונה. שוכנת על נהר ארנו בקרבת שפכו לים הליגורי, בלב איזור פורה שניקוזו הושלם רק במאה העשרים. פיזה משמשת מרכז לשיווק התוצרת החקלאית של סביבתה ובה מפעלי תעשייה לטכסטיל, לזכוכית ולאופנועים. חשיבותה רבה כמרכז לתיירות והיא מפורסמת בבנייניה המפוארים, כנסיותיה ואוצרות האמנות שבה. בפיזה אוניברסיטה שנוסדה ב 1343 וכן אקדמיה לאמנות. מסילת הברזל רומא-ג'נובה עוברת בפיזה ולעיר נמל תעופה

אמנות2

פיזה היא מרכז חשוב של אדריכלות כנסייתית רומאנית בעלת סגנון מיוחד, "הסגנון הפיזאני", שהיה קשור לסגנון ג'נובה שהתפשט במאות ה 13-14 ללוקה, לפיסטויה, לפראטו, ואפילו לארצו ולסרדיניה. הוא הצטיין במשטחי קיר מעוטרים סדרות קשתות סומות ואבנים בשני גוונים. הפיסול שבחלקים העיטוריים הוא קטן-ממדים. בכיכר הדואומו ("ככר הפלאים") המרשימה בהדרה שלושה בניינים. בניית הקתדראלה הגדולה התחילה ב 1063. החזית נבנתה במאה ה 13. בשער האחורי נשתמרו דלתות הברונזה העתיקות  של בונאנו מפיזה (1180). הדלתות החדשות עוצבו בידי תלמידי ג'מבולוניה בסוף המאה ה 16 ונוצקו ב 1602. הפסיפס שבפנים האפסיס כולל את יצירתו המתועדת היחידה של צ'ימבואה. בכנסיית יצירות אמנות רבות, ובהן הדוכן המפוסל של ג' פיזאנו. בניית מגדל-הפעמונים המפורסם, הנפרד מן הבניין העיקרי של הכנסייה, התחילה ב 1173 והושלמה ב 1372. צורתו עגולה ועיטוריו כעיטורי חזית הקתדרלה. ב 1152 התחילה בניית הבפטיסטריום העגול, שבו הקים נ. פיזנו במאה ה 13 את דוכן ההטפה המפורסם שלו. הקאמפוסאנטו (בית הקברות; 1278-אמצע המאה הארבע עשרה) הגותי המלבני מכיל אוצר עשיר של יצירות אמנות: ציורי קר (הושמדו ברובם במלחמת העולם השנייה), סרקופגים רומיים ופיסול רומאני. בפיזה כנסיות רבות הבנויות בסגנון הדואומו. פנינת הסגנון הגותי בפיזה היא הכנסיה הזעירה סאנטה מאריה דלה ספינה

הסטוריה3

תושבי פיזה הראשונים היו כנראה ליגורים. ב 225 כבשוה הרומאים, להם שימשה בסיס צי נגד חניבעל ונגד שבטי הליגורים. באימפריה הרומית שגשגה פיזה כעיר נמ ומסחר. במלכות הלנגוברדים נהנתה פיזה מאוטונומיה רבה והמשיכה בסחרה. במאה ה 10 סבלה פיזה מהתקפות הסרצנים אך בסיוע ג'נובה גירשה אותם מסרדיניה וקורסיקה ורכשה לעצמה בהן אזורי השפעה נרחבים. בסוף המאה ה 11 היתה פיזה לקומונה, שבראשה שני קונסולים ובהנהלתה השתתפו הארכיבישוף, האצולה והגילדות. פיזה השתתפה במסע הצלב הראשון והארכיהגמון שלה נתמנה ב 1099 לפטריארך ירושלים. כן השיגה זכיונות ותחנות מסחר במזרח. העושר שזרם לעיר מ 25 תחנות מסחר הושקע בבניית כנסיותה המפוארות

השליטה בקורסיקה ובסרדיניה היתה עילה למלחמות ממושכות בין פיזה הגיבלינית וג'נובה הגוולפית כשהראשונה נעזרת בוונציה וסיינה והשנייה בלוקה ופירנצה. המאבקר התנהל בצפון אטליה ובכל הים התיכון, ואף בעכו התנהלו קרבות רחוב (1257-8). מאמצע המאה ה 13 עלה כוח המפלגה הגוולפית העממית בעיר על חשבון האצולה הגיבלינית, בד בבד עם התפתחות תעשיית הצמר בעיר וירידת קרן בית הוהנשטאופן באטליה. ב 1284 הוטבע רוב הצי על ידי ג'נובה בקרב מלוריה, אזרחים רבים נפלו בשבי, בעיר פרצה מלחמת אזרחים הרסנית ופיזה איבדה את בכורתה בסרדיניה וקורסיקה. הרובע הפיזאני בעכו נהרס ב 1287 וצורף לזה של ג'נובה. במאה ה 14 ניסתה פיזה להשיב את גדולתה בעזרת קונדוטיירים אך ב 1406 נכבשה על ידי פירנצה, ושליטיה בני מדיצ'י, טיפחו ופיארו את פיזה. בעידוד הצרפתים התמרדה פיזה ב 1494 אך נכבשה ב 1509. סחר טוסקנה עבר לליוורנו ופיזה היתה לעיר שדה מושכת תיירים ובעלת אוניברסיטה מהוללת בה למד והורה בן היער, גליליאו גלילאי

יהודים4

ב 1165 מצא בנימין מטודלה בפיזה 20 משפחות יהודיות. בחומת העיר קבועות מצבות יהודיות מאמצע המאה ה 13. מסוף המאה נזכר "רחוב היהודים". הגדירה מ 1322 על ענידת הטלאי לא הופעלה בקפידה. ב 1400 לערך יסד יחיאל אבי משפחת דה פיזה בנק בפיזה. במשך 150 שנה שלטה המשפחה בשדה הבנקאות היהודית באיטליה ובלטה גם בשדה התרבות. ען עמדה בקשרים עם בני מדיצ'י מפירנצה. המשפחה סייעה רבות למגורשי ספרד שהגיעו לפיזה (דוד ראובני). ב 1496 השתתף יצחק בן יחיאל ביותר ממחצית סכום היסוד של בנק נוצרי שנוסד בפיזה, ועל ידי כך הותר ליהודים להמשיך בעסקי הלוואות. המלחמה בין פירנצה לפיזה (1494-1509) הביאה להצטמצמות הקהילה. זו החלה להתאושש ב 1547, כשעודד קוזימו הראשון דה מדיצ'י יהודים ונוצרים חדשים מפורטוגל להתיישב בפיזה. רבים יותר הגיעו לשמע הזכויות הנרחבות שהציע הדוכס פרדיננדו הראשון דה מדיצ'י ב 1593. פנייה דומה ב 1595 אל יהודים שגורשו ממילנו הוררה הד קלוש. ב 1614 השתחררה קהילת ליוורנו מתלותה בפיזה. אז ישבו בפיזה 600 יהודים. בשלהי המאה ה 18 יסד בה שמואל פואה מסביונטה דפוס עברי. רוב היהודים עסקו במסחר ובמאה ה 18 ובמיוחד ה 19 היו פעילים בפיתוח התעשיה, בעיקר תעשיית הכותנה. ב 1861 קיבלו יהודי פיזה זכויות מלאות. ב 1931 ישבו בפיזה 535 יהודים. בשואה נשלחו מספר יהודים, ביניהם הרב אוגוסטו חסדא, להשמדה. ב 1969 ישבו בפיזה 210 יהודים

הקהילה היהודית בפיזה כיום: http://www.pisaebraica.it