Region: Region Capital: Other Province Capitals: Other Important Cities:
8. Emilia-Romagna Bologna   Parma, Ferrara, Modena, Piacenza, Ravenna, Forlì, Reggio, Soragna

BOLOGNA: Synagogues || Mikvah || Jewish Museum || Discovering Jewish Bologna ||
Jewish Cemetery || Bologna on the Net || בולוניה - רקע || בולוניה - הסטוריה || בולוניה - יהודים

Province of Bologna






Comunità ebraica di Bologna
Via Gombruti 9, Bologna
Fax 051-229-474
Email segreteria@comunitadibologna.it
Website www.comunitadibologna.it

Rabbi Rav Alberto Sermoneta
President Guido Ottolenghi
Nusach Italian
Mikvah Yes
Last updated on: March 24, 2009
By: Muriel Wahl, muwahl@gmail.com
Please update us!

Via Dagnini 24, Fourth Floor
Bologna, Italy
Nusach: Chabad
Services: High Holidays - Shacharit: 8:00 AM
Contact: Rabbi Eli Dovid Borenstein
Tel: 39-51-6230-316
Fax: 39-51-6230-316
Cell: 39-348-382-6502
Email: eborens@tin.it 
Weekdays in Bologna
Weekends in Florence


The Chaya Mushka Mikvah
Via Oreste Regnoli 17
Email: eborens@tin.it
Supervision: Rabbi E. Borenstein (Chabad)
Type: Bor al gabei bor
Contact: Rebetzin Borenstein
Tel: 051-623-0316 and 348-382-6502


The new Jewish Museum was opened in time for Bologna’s year as a European City of Culture in 2000, and represents an important element in the system of Jewish Museums in Emilia Romagna. Although Bologna was the second city of the Papal States to force Jewish people to live in a particular part of the city (the ghetto), their historical and cultural contributions to the region were extensive. The state-of-the-art museum presents an awareness of both the greater Jewish identity and that within Emilia Romagna. 
Palazzo Pannolini, Via Valdonica 1/5 
Tel: (051) 291 1280. Fax: (051) 235 430. 
E-mail: info@museoebraicobo.it 
Transport: Off Via dell’ Inferno, north of Due Torri, bus 10, 11, 13, 14, 17, 18, 19, 20, 25, 27, 29, 30, 37, 90 or 96 and Via Zamboni, bus 32, 36 or 37. 
Opening hours: Sun-Fri 1000-1800, Wed 1000-1400, closed Sat and Jewish festivals. 
Admission: Free.

The Jewish Museum of Bologna
Palazzo Pannolini
via Valdonica 1/5
Tel. +39 0512911280
Fax +39 051235430
Email: info@museoebraicobo.it
Open: Sunday 10 AM - 6 PM
Monday 10 AM - 6 PM
Tuesday - Thursday 10 AM - 6 PM
Friday 10 AM - 4 PM

English Website

Italian Website

Source: http://www.allhotelsitaly.com/bologna/sightseeing.html


The city of Bologna of Etruscan origin, begins to be important only after becoming a Roman colony (Bonomia) and, in particular, after the construction of via Emilia. The monumental heart of the city rotates around Piazza Maggiore where The Basilica of San Petronio The Palace of Notaries, The Palace of Podesty, The Palace of the Benches and The Municipal Palace can be seen. In any case, the architectonic symbols of the city remain the medieval towers of the Garrisoned and of the Ghirlandina. Other important artistic buildings are the Romanic complex of Santo Stefano, The Church of San Domenico, San Francesco, San Giacomo Maggiore and the Sanctuary dedicated to the Madonna of San Luca. Since Medieval ages the city became very famous in Europe as the seat of the first university. Among the various museums, The Jewish Museum is of recent realisation in the former ghetto area.. This area occupied the medieval centre and the original urbanite structure is still visible today. The Jews were closed in the ghetto from 1556, and remained there until 1569, year in which they were expelled from the city. They resided there again from 1586 to 1593 when they were definitely expelled. More than 900 people left the city and for about two centuries organized groups were forbidden to live in Bologna. Other Jewish testimonies still visible today are the synagogue, the Certosa with the Jewish museum and the houses of Renaissance origin.

(In the area there are several Jewish testimonies. In the areas of Cento, Lugo and Ferrara, cities that host the Jewish Museum, three synagogues, the cemetary and the old ghetto. Modena with its monumental synagogue of the emancipation, Carpi with the Museum of the deported and the field of Fossoli, Reggio Emilia with the old synagogue of the eighteenth century, the former ghetto and the cemetery. Parma with its nineteenth century synagogue and Soragna with the small but emblematic Jewish Museum "Fausto Levi" and the annexed Neoclassic synagogue).

Source: http://www.italiajudaica.com/BOLOGNA.cfm

The city of Bologna offers its proverbial hospitality to the many tourists who visit it from all over the world, just s it did to students in the Middle Ages; in the 12th century, in fact, long before the advent of tourism and when universities were still a thing of the future, the city of the Twin Towers was already trying to cope with the problem of housing the students that came from other parts of Italy and the world. Nowadays the situation is somewhat different, because it is quite a normal thing for people to move from place to place for study, work or spare time. The tourist and holiday trade show us just how many people travel about today, whether singly, in groups or even en masse. For a long time Italy has been an extremely popular place for tourists to visit even though, until recently, they tended to prefer certain places, such as Venice, Florence, Rome or Naples and to neglect others. However tourists seem to have at last discovered that Bologna is an extremely fine city and that it can offer a great many almost unique attractions: good food, fine architecture and, above all, a lively cultural scene. Tourists wanting to discover something new can choose from a wide variety of fascinating places, like the almost perfectly preserved monuments in the old city centre, the many churches in the Province of Bologna, which often hide unexpected treasures, from antique organs to priceless paintings, the many musical and theatrical events, as well as rich libraries, art galleries and museums, all capable of satisfying even the most curious holidaymaker.

As for the museums
, there are so many that it is difficult to decide which one to visit first, especially if time is short. Many people put off visiting museums, especially the traditional type, with their collections of objects and documents, simply because they know little or nothing about what is on display and are therefore unable to fully appreciate their content. This is fair enough but certainly not a problem in the extremely modern and technologically avantgarde Jewish Museum in Bologna, situated in an elegantly restructured palace in Via Valdonica 1/5, in the area of the old Jewish Ghetto. Here the history of one of the oldest surviving opulations, whose traces can be found intermingled with the local culture and traditions throughout the world, is described with the use of modern instruments. Visitors can follow an enthralling itinerary that spans several centuries and places and covers a variety of subjects and enables them to increase and improve their knowledge without being bored; it becomes a sort of adventure or fascinating rediscovery, thanks to images, sound tracks, CD-rom touch screen questionnaires, and videos, supplied with headsets so that they can be heard without disturbing anyone else. Since its opening on May 9th last year, the Museum has regularly been used as a meeting place, for discussions on Judaism in the past and present, listening to good music, the presentation of exhibitions by various artists, lessons in the Jewish language and for organised tours of other Jewish places of interest outside the walls of Bologna; in other words, the basic aim of the Foundation supporting the Museum is to use it for a series of cultural events. The foundation is in fact half public and half private and quite different from the stereotyped image that people normally have of public museums which, financed by the tax payers’ money, are generally considered to be institutions that are not only lacking in initiative but also in permanent deficit. This institution is instead really upto-date.

Apart from this, Bologna is full of unusual places to see
and therefore a tour around what is known as the Jewish itinerary should not be missed. The Ghetto of Bologna: Bologna was the second city in the Papal States to decide to segregate the Jews in the area around Via dell’Inferno, Via Canonica, Vicolo S. Giobbe, Vicolo Mandria, Via del Carro and Via Valdonica. In the period in which the Jews of Bologna were enclosed in the ghetto, the Synagogue in use at the time was very probably situated at n. 2638, Via dell’Inferno, where we can find n. 16 today. Documents mention two ancient synagogues, one was the “large Synagogue” that could be found at n. 65, Via S. Vitale, while the other smaller one stood only a short distance away. The present synagogue of Bologna, situated in Via dei Gombruti at n. 9, was reconstructed in 1954, on a Liberty style design by architect Attilio Muggia, after it had been destroyed by bombing in 1943. The Sforno family, originally from Barcellona, were money lenders in Piazza S. Stefano in the 15th and 16th centuries. An important member of the family was Servadeo Ovadyah who was a famous rabbi as well as a respected doctor. The Civic Medieval Museum, in via Manzoni n. 4, still contains four tombstones, dedicated to Shabàtai Elkanan da Rieti (1546), Avrhàm Jaghèl from Fano (1508), Menachèm Ventura (1555), and Joav from Rieti. Achille Bocchi, illustrious author at the Bologna University, built a great house for himself in what is today Via Goito. Palazzo Bocchi bears an inscription in Hebrew that means: “Oh Lord God, protect us from lying tongues and false language” set beside another in Latin inscribed with “They say you will be king if you act with honesty”.
The Jewish cemetery of today is situated in Via della Certosa and divided into three sections.

Opened in 1867, the older cemetery
, with its mortuary chamber, is of particular historical and monumental importance. We hope that our description of this museum will encourage visitors to explore such an unusual and little known part of Bologna, which boasts an only too significant past.

Source: http://www.ospitedibologna.it/musei/Inglese/mus_ebraico_e.htm


The current Jewish cemetery dates from the 19th century and forms part of the municipal cemetery in via Certosa.
It is a large area divided into three sections. The oldest section, founded around 1867, includes impressive monumental tombs and also the pre-burial hall. The intermediate section, added in the 1930s, does not include grand monuments, and in the most recent section, opened in 1956, the tombs are marked by simple marble slabs.
  Source: http://www.museoebraicobo.it/Inglese/txt_itinerari_bologna_certosa.htm  


1.  בולוניה - רקע

בולוניה, עיר הבירה של מחוז אמיליה-רומאניה באיטליה הצפונית. יושבת משני צידיו של נהר רנו, במרחק של כ 220 ק"מ דרומית-מזרחית ממילאנו. בבולוניה מתחברות הדרך העוברת לרגלי האפנינים הצפוניים והדרך היורדת מן ההר לשפלת הפו. זו האחרונה היא ויא אמיליה העתיקה, שמחברת את רומא דרך פירנצה עם ערי-הצפון. צומת-דרכים זו היא שנתנה לבולוניה את חשיבותה מבחינה מסחרית ואסטראטגית כאחת

בולוניה נמצאת בסביבה חקלאית עשירה ומשמשת מרכז לעיבוד התוצרת של החקלאות וגידול המיקנה שבחבל. מפני שפע הפירות ותנובת המיקנה בשווקיה כינו אותה "בולוניה השמנה". אבל בולוניה היא גם בעלת תעשייה ענפה ומפותחת. בין השאר מייצרים בה מרכבי-מכוניות, אופנועים, מכונות חקלאיות, מקררים חשמליים, מכשירי טכניקה עדינה, אלומיניום, חמרים פלסטיים, זכוכית, רהיטים, נעליים, מוצרי פשתן, נייר, זבלים כימיים ותרופות. משום שכיות האמנות המרובות שבה משמשת בולוניה מרכז-משיכה לתיירות, שאף היא מקור-הכנסה ניכר לתושביה

בבולוניה נמצאת האוניברסיטה הקדומה שבאיטליה, ואפשר באירופה כולה; נוסדה בשנת 1088. היא גם אחת מן האוניסרסיטאות הגדולות במדינה

רשת הרחובות של בולוניה מצויינת בקוים ישרים ארוכים שניכרים עליהם סימני תכנון. טיפוסיים לבולוניה הם הרחובות בין בתים בעלי סטוים, שמצטרפים לדרך מקורה להולכי-רגל. רחובות רחבים סובבים את העיר על-יד שרידי החומה שהקיפה אותה מ 1327 ואילך ושנהרסה לשם הרחבתה של העיר בתחילת המאה העשרים. קו ההיקף הוא משושה, שצלעותיו אינן שוות. מרכזה של בולוניה בנוי לפי תכנית שנשתמרה מימי בולוניה הרומית, צורת מלבן, שכל אחת מצלעותיו הארוכות מכוונת בערך מצפון לדרום. זוהי צורתו של מחנה צבא רומי קבוע. במרכז-העיר או סמוך לו נמצאים הקדומים שב 130 הכנסיות, הבניינים הציבוריים והארמונות המרובים שבבולוניה. בלב המלבן נמצאת הקתדראלה של בולוניה ולידה ארמון הארכיהגמון. מדרום למלבן נמצאת כנסיית פטרוניוס הקדוש, פטרונה של בולוניה, הבנוייה בסגנון גותי והמקושטת בשפע של ציורים ובפסלים. מן הבניינים הציבוריים חשוב ארמון העירייה, שנבנה ב 1290 בסגנון גותי. ממולו, ארמון המושל שנבנה ב 1201 והבניין של לשכת הסוחרים, שאף הוא ניבנה בסגנון גותי. סמוך לזה האירון נמצאים שני מגדלים נטויים, גובהו של האחד 97 מטר ושל השני 42 מטר, שניבנו בתחילת המאה ה 12 לצרכי הגנה. מבתי הנכות ששבולוניה החשוב ביותר הוא בית-הנכות שעל-יד האקדמיה לאמנויות היפות שנוסדה במאה ה 18. בבית נכות זה שמורות תמונות של טובי הציירים מן האסכולה הבולונית, וכן תמונות של ציירים מפורסמים אחרים, בכללן תמונת צציליה הקדושה של רפאל. בית הנכות האזרחי מכיל עתיקות טרם-הסטוריות אטרוסקיות וקלטיות וכן יצירות-פיסול מימי הביניים והתקופה החדשה

2.  הסטוריה

במקומה של בולוניה או סמוך לו עמדה במחצה הראשונה של האלף האחרון לפסה"נ עיר אטרוסקית בשם פלסינה. עיר זו עברה לידי שבט הבויים ונקראה על שמו, ולאחר שכבשו הרומיים את המקום ב 193 לפסה"נ ויסדו בו מושבה לטינית (189) קיבל שם-העיר בפיהם את הצורה "בונוניה". הקיסרים אוגוסטוס וקלאודוס הקימו כאן כמה בניינים. ב 410 עמדה בולוניה בפני התקפתו של אלאריך, אח"כ הוחזקה זמן-מה בידי הלאנגובארדים, ומאמצע המאה ה 6 היתה זמן ממושך בידי הנציבות הביזנטית, שמרכזה בראוונה. ב 1112 הוכרזה לעיר חופשית ונצטרפה לחבר ערי-לומברדיה. היא לקחה חלק פעיל במלחמותיהן של ערי-איטליה בקיסרים משושלת ההוהנשטאופים. אנציו, האחרון לשושלת זו, הוחזק בבולוניה בשבי ב 1249-1272 בארמון הנקרא עד היום על שמו. במשך כמה דורות התה בולוניה סלע-המחלוקת בין שתי משפחות אדירות שבעיר, משפחת בנטיווליו ומשפחת ויסקונטי, וכן בינן ובין האפיפיורים, ששלטו בעיר להלכה, ולפרקים גם למעשה, מתחילת המאה ה 14 ואילך. מ 1506 עד 1796, שבה נכללה בולוניה ברפובליקה הציסאלפינית שנוסדה ע"י בונפרטה, שלטו האפיפיורים בבולוניה שלטון גמור. כשנפל נפוליאון בשנת 1814, חזרה בולוניה לידיו של האפיפיור, אבל מאז שימשה מרכז למורדים ומהפכנים, ששאפו לאיחודה של איטליה. במלחמת העולם השנייה הופצצה בולוניה קשות משום חשיבותה לתחבורה הצבאית

בתולדות המדע והאמנות באיטליה יש לבולוניה חשיבות ממדרגה ראשונה. ממנה התחילה התנועה להחזיר את החוק הרומי לישנו (מן המאה ה 11 ואילך) ומן האוניברסיטה של בולוניה יצאו פרשנים ובעלי תוספות לחוק הרומי. גם במקצועות מדע אחרים פעלו בבולוניה חוקרים מפורסמים, כגון התוכן ג'.ד'. קסיני, שקבע בכנסיית פטרוניו את קו-הצהרים, המסומן שם עד היום, והפיסיקן ל. גלוני. בתולדות הציור מפורסמת האסכולה של בולוניה שפעלה בה מן המאה ה 15 עד ה 17

3.  יהודים

יהודים נזכרים בבולוניה לראשונה בתעודה משנת 302. הם גורשו ממנה ב 1171, אך חזרו ונתיישבו בה מן המאה ה 14 ואילך. ב 1366 שוכנו זמנית בשכונה מיוחדת על-ידי החשמן בורנוז, מושלה של העיר מטעם האפיפיור. ב 1394 רכשו בה שני אחים ממשפחת "מן הנערים" מרומא, בית כנסת ובית קברות בשביל הקהילה. המלוים בריבית היהודיים, שהיו רוב בני היישוב היהודי בעיר, שילמו לעיריה מס של ארבע סולדים לחודש לכל לירה מרווחיהם. ב 1417 הועמד שער הריבית המאכסימלי שהותר ליהודים לקבל על 20%, והיהודים נתחייבו בנשיאת אות-קלון. תקנה זו הוחמרה ב 1458. פרט לרומא היתה בולוניה היחידה במדינות האפיפיור, שבה לא היה הסכם רשמי בין העיריה והיהודים בנוגע למספרם של היהודים שהותר להם לשבת בעיר. עם זה, היה כל זר חייב לשלם (עד שנת 1444) מס מיוחד בעד הזכות לדור בעיר. על היהודים היה מוטל לשאת כל שנה בהוצאות מסיבה מיוחדת לסטודנים של האוניברסיטה. ב 1416 נערכה בבולוניה ועידה של נציגי הקהילות היהודיות במדינות האפיפיור, כדי לטכס עצה בנוגע לצוים שהאפיפיור הוציא נגד היהודים. במאות ה 15 וה 16 היתה קהילת בולוניה אחת מן החשובות שבקהילות איטליה, ובה קשורים שמותיהם של חכמים מפורסמים כרבי עובדיה ספורנו, רבי עזריה מן האדומים ורבי שמואל ארקוולטי. יעקב מאנטינו לימד עברית ורפואה באוניברסיטה של בולוניה, שבה היו גם כמה תלמידים יהודים. מ 1477 עד 1482, ושוב מ 1537 עד 1541, היה בבולוניה בית-דפוס שהדפיס ספרים עבריים. היתה בה אגודה מקצועית של טווי משי, שעודדה את העוסקים בתורה, ואיפשרה בתרומותיה את הדפסת הסידור של שנת 1537. באותה תקופה היו בעיר 11 בתי-כנסת

הגטו נוסד בבולוניה ב 1556, זמן קצר לאחר הגטו של רומא. מ 1568 ואילך לבשו הרדיפות על היהודים צורה שיטתית יותר. כתוצאה מן העלילות שהעליל על היהודים המשומד אלסאנדרו, הוכרחו יהודים רבים לברוח מן העיר, ביניהם רבי עזריה מן האדומים. אחדים מיהודי בולוניה עונו עד שהודו במה שמעניהם ביקשו לשמוע ורק רבי ישמעל חנניה די ואלמונטונה עמד בפני מעניו ומרשיעיו

ב 1569, כשגורשו היהודים ממדינות-האפיפיור, פרט לרומא ואנקונה, גורשו היהודים גם מבולוניה. בית הקברות היהודי נמסר לרשותו של אחד מן המנזרים. אחדות ממצבותיו נשמרות כיום במוזיאו סיביקו. הודות למדיניותו הנוחה יותר של האפיפיור סיכסטוס החמישי, חודשה קהילת בולונה ונתקיימה מ 1586 עד 1593, אך לאחר מכן פסקה מלהתקיים עד המאה ה 19. בשנים האחרונות של השלטון האפיפיורי התחילו יהודים להתיישב שוב בעיר, ובשנת 1858 נחטף בה הילד אדגרדו מורטרה. הקהילה הוקמה מחדש ב 1860 עם תקומתה של ממלכת איטליה המאוחדת. בימי הכיבוש הגרמני בתקופת מלחמת העולם השנייה, סבלו יהודי בולוניה קשות, והרבה מהם הוגלו למחנות ריכוז בדצמבר 1943, ביניהם רבה של הקהילה, הרב אלברטו אורווייטו. אחר המלחמה חודשה הקהילה בבולוניה

מקור: האנציקלופדיה העברית כרך ז', עמודים 804-807