Last
week I was walking in Manhattan getting from one meeting to the next,
when I hear a voice slanting the words "dirty Jew" at me. As I turn
around to see who had said them, I was slightly surprised to see a young
boy, Caucasian of about 11 or 12 years of age. What's even more
astonishing is that his mother was standing right behind him, apparently
not caring about what her son was saying, nor rebuking him in any way or
even apologizing to me on his behalf.
Living in the 21st century, where it is all about equality and
tolerance, about acceptance and love for a fellow human being, no matter
what their age, race, religion, background or anything else that might
make them different from you, has me mistakenly thinking that the world
is improving.
The fact that this mother let her son say what he said, and did not
reprimand him, makes me wonder what this new generation is being taught.
When an 11-year old boy has no clue about tolerance and respect for one
another, and thinks that calling someone "dirty Jew" is acceptable or
even cool, then I think it is safe to say that we are in big trouble.
Anti-Semitism alone isn't the only problem, albeit being quite a
significant one. In truth, and simply put, it is the lack of
acceptance of another human being for whatever reason. These
reasons are unjustified and irrelevant. No matter what our
differences may or may not be, and at the risk of sounding too
idealistic, we can and must overlook them for the sake of living in
peace.
Being a sixth-generation American, my family has had the pleasure and
honor of living in this blessed country for the past 130 years. I
sincerely look forward to continue to reside in this great nation,
happily and peacefully.
Therefore it is the job of parents everywhere to educate their children
to become accepting and respecting individuals. We must teach our
youth how to love and care for a fellow human being, for the country
they live in and the planet they live on. We must instruct our
future leaders and world inhabitants how to live in harmony among
themselves. It is the only way to survive.
--
אנטישמיות בשנת 2010
Rabbi@SixMinuteRabbi.com
מאת הרב חנוך הכט,
בשבוע
שעבר צעדתי במנהטן, הולך מפגישה אחת לאחרת, כששמעתי קול, מפטיר לעומתי את
המילים: "יהודי מלוכלך". כשהסתובבתי לראות מי קרא לעברי מילים אלה, הופתעתי
מעט לראות נער צעיר, לבן, בגיל 11 או 12. להפתעתי, נראה היה שאימו, שהיתה
עימו, הראתה חוסר אכפתיות באשר לדברי בנה, ואף לא ניסתה לחנכו בשום צורה
ולא התנצלה כלפי בשם בנה
החיים
במאה ה 21, שערכיה מבוססים על שיוויון, התחשבות וקבלת הזולת, על אהבה לכל
בני האדם מבלי להבדיל בגילם, גזעם, דתם או ברקעם השונה משלך, גרמו לי בטעות
לחשוב שהעולם משתפר
העובדה שאם הילד הרשתה לו לקרוא כלפי "יהודי מלוכלך" ולא הטיפה לו על כך
גורמת לי לשאול את עצמי על מה דור חדש זה של המאה ה 21 מתחנך. בזמן זה,
שלילד בן 11 אין מושג קלוש לגבי התחשבות בזולת וכבוד בין אדם לחברו; כאשר
הוא חושב שלקרוא "יהודי מלוכלך" למישהו זה מקובל ואפילו ממש בסדר, אני חושב
שאנו בצרות צרורות
אנטישמיות לבדה אינה הבעיה היחידה, למרות ייחודיותה. האמת הצריכה להיאמר
היא שאנשים לא באמת מקבלים אדם אחד את חברו, והסיבות לכך הן שונות. סיבות
אלה אינן מצדיקות את חוסר הקבלה של האחר והשונה. אין זה משנה מהם ההבדלים
בין בני האנוש, אסתכן בלהיחשב אידיאליסט באופן מוגזם ואומר שאנו יכולים
וחייבים, למרות ההבדלים הללו, לקבל אלה את אלה, כדי לחיות בשלום אלה עם אלה
הנני
אמריקאי דור-שישי. למשפחתי היה העונג והכבוד לחיות בארץ מבורכת זו ב 130
השנים האחרונות. אני מצפה בכנות להמשיך ולגור בארץ נפלאה זו באושר ובשלום
כדי
שכל האנשים יוכלו לגור כאן באושר ובשלום, על כל ההורים באשר הם מוטל לחנך
את ילדיהם לקבלה ולכבוד בין אדם לאדם. אנו חייבים ללמד את ילדינו כיצד
לאהוב את אחינו בני האדם, כיצד להראות שאכפת לנו מהארץ ומהעולם שכולנו חיים
בו. אנו חייבים להורות למנהיגי העתיד שלנו ולדרי העולם שלנו את הדרך לחיות
בהרמוניה אלה עם אלה. זו הדרך היחידה לשרוד
תרגמה: רחל אוריאן
