סיוע טיפולי בבני אדם 

בעזרת בעלי חיים

ד"ר אבי ליליאן 
אודות המחבר

מאמר זה עוסק בנושא הטיפול בבני אדם בעזרת בעלי חיים. התחום של הטיפול , הסיוע, וההוראה בעזרת בעלי חיים הוא חדש יחסית בעולם ובארץ. למעשה אנשי מקצוע נעזרים בשירותיהם הטובים של בעלי חיים, המשמשים ככלי טיפולי הבא לתת מענה לצרכים שונים של בני אדם נזקקים.

לאחרונה הולך ונבנה תחום חדש יחסית בעולם הוטרינריה והוא הטיפול בחיות המשמשות לעזרה לבני אדם.

המונח "וטרינריה" במובנו הלטיני מתאר את העיסוק בחיות בית ומחלותיהם. הפירוש העתיק לחיות "בית" היה חיות "משק". בתקופה מודרנית נוספו למושג זה חיות המחמד. נושא הסיוע, החינוך ההוראה והשיקום בעזרת בעלי חיים אמור להוות כר פעולה נרחב מעניין ומרתק מבחינה מדעית  מקצועית ואתית לרופאים וטרינריים ולזואולוגים. מכיוון שזהו תחום מולטי דיסציפלינארי, המשלב מקצועות אקדמיים אשר עד היום היו מרוחקים יחסית זה מזה,( אפילו באוניברסיטה, פיזית , הם בצדדים שונים ומרוחקים בקמפוס...!!!), כגון מקצועות מדעי החיים ומדעי החברה ( פסיכולוגיה, חינוך, זואולוגיה ווטרינריה).

לפיכך נוצר הצורך לשת"פ בין הרופאים הוטרינריים לבין אנשי מקצוע מתחומים אחרים ביניהם פסיכיאטרים, פסיכולוגים קליניים ואחרים, עובדים סוציאליים, מורים לחינוך "רגיל" וחינוך מיוחד, מרפאים בעיסוק , יועצים חינוכיים, עובדים סיעודיים ודומיהם.

תחום זה עשוי להביא את הוטרינר לעמוד מול בעיות אתיות שונות שכן מדובר בצורך לשלב בין הצרכים של המטופל לבין צורכיהם ורווחתם של בעלי החיים המשמשים לטיפול. 

המטרה היא למסד את הקשר אדם/חיה לתועלת שני הצדדים, כאשר הרופא הוטרינר מתערב לפי הצורך ב"משולש הטיפולי" שנוצר, שבו בקודקוד אחד נמצא המטופל, בקודקוד אחר המטפל ובקודקוד השלישי בעל החיים.

תפקיד הוטרינר הוא רגיש במיוחד מבחינה אתית כיוון שברור כי אף אחד לא שאל את בעל החיים האם הוא מעוניין להשתתף בטיפול בבני אדם, וכי במשולש זה משתתפים מרצונם החופשי רק המטפל ובדרך כלל גם המטופל. כמו גם בתחומים וטרינריים אחרים, תפקיד הוטרינר לתמוך בבעלי החיים הנמצאים סביבנו ובחברתנו, לכאורה ללא בחירה חופשית אך ברור שהם זכאים להתייחסות אוהדת הוגנת ואוהבת.

הוטרינר המיומן והמקצוען, המכיר על בוריין את אורחות החיים, הזואולוגיה והאספקטים הזואונוטיים של בעלי החיים, חייב לשמש להם לפה ולזעוק את זעקתם במידה וקיים חשש לאחזקה וטיפול לא נכונים העלולים להביא חלילה לצער בעלי חיים. מכאן נובע כי לרופא הוטרינר גם תפקיד חינוכי ממדרגה ראשונה , כלומר הוא אמון לא רק על בריאות הציבור, אלא גם על חינוך הציבור!!! 

האם כל אחד יכול להיות מטפל? 

מטפל בעזרת בעלי חיים ( להלן המטפל)  הוא אדם שעבר הכשרה מיוחדת, לפי תוכנית לימודים מוגדרת, שנועדה לאפשר לו השתלבות בתוכניות שיקומיות, פסיכו-תירפאוטיות וחינוכיות. תפקידו לסייע לאנשים המוגבלים באופן זמני או ממושך ביכולותיהם הפיזיות, הקוגניטיביות ו/או הפסיכו-סוציאליות לעבור תהליך של ריפוי או שיקום במישור הגופני ו/או הנפשי. המטפל בעזרת בעלי חיים אמור להוות חלק מצוות טיפולי מקצועי, המורכב מאנשי מקצוע מתחומים שונים. הטיפול בעזרת בעלי חיים מהווה התערבות פעילה , הבאה לתרום לאותו תהליך, כאשר חיית המחמד, בהפעלת המטפל, הופכת לחלק אינטגראלי מהתהליך התירפאוטית או השיקומית, אשר יעדיה נקבעו על ידי האחראי הראשי לטיפול (רופא, פסיכולוג, פיזיוטרפיסט...) או איש צוות מוסמך אחר.

בתקופת הכשרתו נחשף המטפל לשיעורים תיאורטיים ומעשיים, כמו גם להתנסות חווייתית וליישום מקצועי –מעשי.

יעדי הלימוד כוללים:

• הקניית הבנה וידע במושגי יסוד בפסיכולוגיה הקשורים לריפוי ולקשר אדם/בעל חיים.
• הקניית מושגים בזואולוגיה ווטרינריה וקבלת מידע ומיומנות בעבודה עם בעלי חיים לצרכים טיפוליים, תוך הכרה והימנעות ממחלות זואונוטיות.
• סדנא חווייתית במסגרת קבוצתית, באמצעותה מקבל הסטודנט כלים להקניית מודעות עצמית והעמקתה.
• התנסות מקצועית בטיפול אישי במטופל הנמצא בתוכנית פסיכו תירפאוטית , שיקומית או חינוכית במוסד מוכר.

רקע לגבי המצב החוקי בישראל: 

מתברר שחוקי הוטרינריה בארץ הם הרבה יותר ברורים וממוקדים מאשר חוקי הפסיכולוגיה האמורים לשמור על נפש האדם.

לכאורה ולמעשה הכל פרוץ. כל אדם, ואפילו חסר הכשרה כלשהי , יכול להציע בישראל טיפול או יעוץ נפשי, ולגבות עליו תשלום, כל עוד הוא נותן חשבונית כחוק (פורסם ב"הארץ" 26.3.02 במאמר מאת רן רזניק). על פי המצב החוקי כיום אין אפשרות למנוע מאדם לעסוק בפסיכותראפיה, מושג שאינו נזכר כלל  בספר החוקים וממילא גם אינו מוגדר. על פי החוק, משרד הבריאות רשאי לפקח רק על פעילותם של הפסיכיאטרים על פי פקודת הרופאים, והפסיכולוגים הקליניים על פי חוק הפסיכולוגים, אולם אין שום גוף ממלכתי המפקח על פעילותם של כ-1000 המטפלים המשפחתיים בישראל, 10,000 עובדים סוציאליים, מטפלים שיקומיים, יועצים חינוכיים , עובדי סיעוד ואחרים הנותנים טיפול או יעוץ נפשי.

הפתרון שמנסה משרד הבריאות לקדם כבר 18 שנה, בעידוד הממסד הפסיכיאטרי , הוא חוק הפסיכותראפיה. החוק המוצע מגדיר מהי "פסיכותרפיה" , וקובע כי רק בעלי הסמכה ורישוי ממשלתיים רשאים לעסוק בה.

בשנים האחרונות יש לתומכי החוק גיבוי מטעם מבקר המדינה שקבע בעבר כי "הטיפול הנפשי אינו מוסדר באופן כולל בישראל, וחוק הפסיכולוגים אינו כולל את כל סוגי הטיפול הנפשי. במצב עניינים חוקי זה יכולים למעשה אנשים רבים, בהם אף חסרי הכשרה רפואית כלשהי, להציע לציבור שירותי בריאות נפשיים מסוגים שונים".

אולם על אף כל האמור לעיל, קיים מחנה גדול ומיליטנטי של מתנגדים לחוק במתכונתו המוצעת- הממסד הפסיכולוגי, המטפלים המשפחתיים, העובדים הסוציאליים ומשרד המשפטים אשר הצליחו עד כה לטרפד כל הליך של חקיקה.

דומה שהחוקים הבאים להסדיר את זכויותיהם של בעלי החיים , כגון חוק צער בעלי חיים וחוק השמירה על חיות בר ואחרים, הן בדרך חקיקתם והן באופן אכיפתם, מבוצעים ביתר קפדנות בישראל מאשר החוקים הפסיכולוגיים שהם בנפשנו תרתי משמע...!

מכאן החשיבות העליונה שגם הרופאים הוטרינרים האמונים על אכיפת חוקים בנוגע לבעלי חיים, וכן כאמור על חינוך הציבור ליטול חלק במאבק חשוב זה. אנו מאמינים כי הטיפול בעזרת בעלי חיים הוא כלי פוטנטי המביא לתוצאות חיוביות רבות בפרק זמן ק&