חנוכה 

חודש כסלו (אכדית: קיסלימו). החודש התשיעי  בשנה העברית המתחילה בניסן; החודש השלישי בשנה המתחילה בתשרי. מספר ימיו משתנה, עשרים ותשעה או שלושים, והוא מקביל בדרך-כלל לחודשים נובמבר-דצמבר. מזלו של כסלו קשת. הוא נזכר במקרא (זכ' ז'  א); וכן בספרים החיצוניים ובמקורות חז"ל. יש סבורים שבט"ו בכסלו מתחיל החורף (ב"מק"ו  ע"ב). הדיווח המקראי על אסיפה שנערכה בירושלים בכ' בכסלו מציין שהיא התקיימה בעונת הגשמים (עזרא י'  ט-י"ג). כאשר לא ירדו ביהודה גשמים עד ראש חודש כסלו, והיתה נשקפת סכנת בצורת, היו מכריזים על ימי צום ותפילות מיוחדות (תענ' א'  ה). חג החנוכה  בן שמונה הימים, מעלה את זכר ניצחון המכבים על הפולשים הסורים וחנוכת בית-המקדש, מתחיל בערב כ"ה בכסלו (ובו מדליקים נר ראשון של חנוכה) ונמשך עד לשניים או השלושה בטבת (בהתאם למספר הימים באותו חודש: עשרים ותשעה או שלושים יום). בימי קדם היו שליחים נשלחים מראש מטעם הסנהדרין בירושלים להודיע את מועדו המדוייק של החג (ר"ה א'  ג).

חנוכה חג הנחוג במשך שמונה ימים, החל בכ"ה בכסלו, לזכר נצחון המכבים שומרי המסורת על הסורים ההלניסטיים, שניסו לחסל את הדת היהודית במסגרת תכניתם להלניזציה של כל ממלכתם. המאורעות העיקריים הקשורים בחנוכה התרחשו בין השנים 165ל 163 לפני הספירה, אף על פי שהמכבים המשיכו במאבקם הצבאי נגד הסורים במשך שנים רבות, עד שיהודי ארץ-ישראל זכו בעצמאות "דה-פקטו". חנוכה הוא איפוא אחד החגים, שמקורם בתקופה שלאחר המקרא, והמאורעות ההסטוריים שהחג מציינם מתוארים בספר המכבים הראשון, שהוא אחד הספרים החיצוניים. אין זה חג במלוא מובן המילה ואין בו הגבלות על עבודה או על פעילויות אחרות.

 כדי להשיג את מטרתם נקטו היוונים-הסורים צעדים שונים, וביניהם חילול בית המקדש בירושלים. ספר המכבים א' 59-4.36 מוסר שהמזבח חולל לאחר שהשליט הסורי אנטיוכוס אפיפנס ציווה להקריב עליו קרבנות לאלילים נכריים.  לאחר מאבק בן שלוש שנים כבשו החשמונאים בהנהגת יהודה המכבי את ירושלים, הרסו את המזבח  המחולל ובנו אותו מחדש. הם גם יצרו כלים חדשים לעבודת בית-המקדש, ביניהם מנורה, מזבח קטורת, שולחן ופרוכות. לפי מסורת תלמודית, נמצאה בתחומי המקדש כמות קטנה של שמן מקודש, המיועד להדלקת המנורה (שבת כ"א ע"ב). אף על פי שהיה בו די להדלקה במשך יום אחד בלבד, הספיק השמן לשמונה ימים, ועל כן נקבע החג לשמונה ימים לזכר הנס. מסורת זו איננה מצויה בספר המכבים. בספר המכבים השני מצויין כי יהודה קבע את החג בן שמונה הימים כאשר חנך מחדש את בית המקדש, לפי התקדים של חג חנוכת המקדש בימי שלמה, שנמשך גם הוא שמונה ימים. מלומדים שונים העלו את ההשערה כי חג החנוכה נקבע לשמונה ימים בגלל אי-יכולתם של היהודים לקיים את שמונת ימי חג הסוכות בעת הלחימה. עם נצחון המכבים בא הדבר על תיקונו, ונחוג החג , שבו שולבו ההודיה על הניצחון וחנוכת בית-המקדש.

 המצווה העיקרית שמקיימים בחנוכה היא הדלקת מנורת החג, החנוכייה, בכל ערב מערבי החג. על כן נוסף לחג שמו: "חג האורים". התלמוד מסביר כי הדלקת הנרות באה "משום פרסומי ניסא" ( כדי לפרסם את הנס, שבת כ"ג ע"ב), ובימי קדם היו מציבים למטרה זו את המנורה בפתח הדלת ואפילו ברחוב לפני הדלת. ההדלקה נעשית מיד לאחר רדת החשיכה, פרט לימי שישי, כאשר היא חייבת להיעשות לפני הדלקת נרות השבת, כלומר כחצי שעה לפני שקיעת השמש. הנרות מיועדים לדלוק במשך חצי שעה לפחות, וחובה להדליקם במקום בולט. אפשר להדליקם בשעה כלשהי במשך הערב והלילה, כל עוד מישהו בנוסף למדליק רואה אותם. נראה שמנהג הדלקת הנרות לא התקבל אלא שנים רבות אחרי המאורעות שאותם נועד לציין.

 המנהג המקובל הוא להדליק נר אחד (או מנורת שמן אחת) בלילה הראשון, ולהוסיף נר אחד מדי ערב (לפי הסדר משמאל לימין), עד שבערב האחרון מדליקים שמונה נרות. בכתובים מצויה מסורת חלופית שלפיה מדליקים שמונה נרות בערב הראשון, ואחר-כך הולכים ומפחיתים עד לנר אחד בערב האחרון. נר נוסף, הנקרא "שמש" משמש להדלקת שאר הנרות. הדלקת הנרות היא בעיקרה טקס דתי-משפחתי, אבל מדליקים נרות גם בבית-הכנסת. נהוג לתת לילדים מתנת כסף כ"דמי חנוכה".

 לחנוכה יש ביטוי בליטורגיה בכמה דרכים, והחשובה ביניהן היא הכללת תפילת "על הניסים". בתפילת "שמונה עשרה" ובברכת המזון. בתפילת שחרית קוראים את ההלל, ובכל יום מימי החג יש קריאת התורה המיוחדת לו. פרט לחנוכה, "מעוז צור", הינו פופולרי מאוד בבית ובבית-הכנסת, והוא מושר בקהילות האשכנזיות  אחרי הדלקת הנרות. המנהג הספרדי הוא לקרוא  פרק ל' בתהילים.

 עם הזמן השתרש המנהג לערוך  מסיבות חנוכה בשירה ובמשחקים, במיוחד לילדים. משחק החנוכה הידוע ביותר הוא המשחק בסביבון , המשמש למשחקי הימור. על דופנות הסביבון מופיעות ארבע אותיות; בתפוצות, שם מקור הסביבון, נהגו לכתוב את האותיות נגה"ש (נס גדול היה שם), ובארץ-ישראל  שינו לנגה"פ (נס גדול היה פה). אולי בשל הקשר בין החג לבין השמן, נהוג לאכול בחנוכה סופגניות ולביבות מטוגנות.

 בישראל המודרנית הפך חג החנוכה לחג הגבורה הלאומית, שכן בזכות תכונה זו זכו היהודים בזמן המכבים בעצמאותם. לציון גבורת המכבים בקרב נערך מירוץ לפיד מקברות המכבים במודיעין למקומות שונים בארץ. בארצות רבות בתפוצה קיבל חג החנוכה חשיבות מיוחדת, שלא היתה ידועה לפני כן, כדי ליצור אצל הילד היהודי משקל-נגד לתכונת חג המולד הנוצרי, המקיפה את סביבתו באותו זמן. 

מקור: אנציקלופדיה ליהדות

Store Front 

     Sign In

     Tefillin
     Talit (Prayer Shawl)
     Talit Bags
     Mezuza
     Esther Scrolls
     Rimonim
     Shofar
     Talit Clips
     Torah Scrolls
     Pitum Haketoret
     For Collectors
     Scroll Cases
     Books
     Misc